<h1>הבתים — שערי איסור הוצאה שער חמישי</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ר"ה וכרמלית אין מטלטלין בהם אלא בד"א. אם העביר או הושיט או זרק חוץ לד"א בר"ה חייב, ובכרמלית פטור. שאיסור הכרמלית מדבריהם מפני שהוא דומה לר"ה, שמא תתחלף בר"ה. לפיכך אם לא היה צריך לגוף ההוצאה, כגון שהעביר קוץ בכרמלית כדי שלא יזוקו רבים, ה"ז מותר, ואפילו העבירו כמה אמות, וכן כל כיוצא בזה. לשון רבינו משה. המוציא והמכניס מרה"י לר"ה או מר"ה לרה"י וכן הזורק מרשות זה לרשות זה חייב. מד"ס אסור להכניס ולהוציא ולזרוק מרה"י לכרמלית ומכרמלית לרה"י ומכרמלית לרה"ר ומר"ה לכרמלית. ומותר להכניס ולהוציא מכרמלית לכרמלית, והוא שלא יטלטל יותר מארבע אמות בין שניהם, וכן מרשות הרבים לרשות הרבים.
<h2>דף ח:</h2>
מקום פטור מותר עם כל רשויות לטלטל ולזרוק ולהוציא ולהכניס. וכל הרשויות מותרות עמו. ומפני זה נקרא מקום פיטור. כיצד עומד אדם על האיסקופה הסמוכה לפתחי הבתים או החצירות או המבואות, והיא גבוהה שלשה ואינה רחבה ארבעה, ונוטל מבעל הבית העומד ברשות היחיד ונותן לו. וכן נוטל מעני העומד ברשות הרבים או בכרמלית ונותן לו. אבל לא יטול מבעל הבית ויתן לעני [או] מעני ויתן לבעל הבית. ואם נטל ונתן שלשתן פטורין. יש אסקופה שדינה כרה"י ויש שדינה כר"ה ויש שדינה ככרמלית. כיצד איסקופת בית שיש למעלה ממנה תקרה, אפילו בין בתקרה ארבעה, הואיל וכולן מוקפות במזוזות מצידיה ותקרה מלמעלה, הרי הוא רשות היחיד. ואצ"ל אם יש בתקרה ארבעה. ואיסקופה שגבוהה עשרה ורחבה ארבעה אע"פ שאין עליו תקרה הרי היא רשות היחיד גמורה. רחבה ארבעה וגבוהה משלשה ועד עשרה ואינה גבוהה עשרה הרי היא איסקופת כרמלית ואין מטלטלין ממנה לרשות היחיד ולא לרשות הרבים. ואם אין בגובהה שלשה טפחים הרי הוא רשות הרבים גמורה.
<h2>דף ט.</h2>
יש אסקופה שמשמשת שתי רשויות, בזמן שפתח פתוח כלפנים, פתח נעול כלחוץ. כיצד איסקופה שאינה גבוהה שלשה, והיא איסקופת מבוי, וחציו מקורה וחציו אינו מקורה, וקירויו כלפי פנים, בזמן שהפתח פתוח, שהקורה ניכרת, כלפנים. ביאר הר"ש, מחודה החיצון של קורה ולפנים. ויש מן הגדולים שביאר שכל האסקופה כלפנים, הואיל והקורה נראית יחשב כאילו כל האסקופה תחת הקורה. פתח נעול כלחוץ, שאין הקורה נראית, ומה שנשאר מן האסקופה ולחוץ אסור אא"כ יש לחי אחר להתירה. ודבר זה יתבאר [אצל] תיקון המבואות. וכן אסקופת בית שאין עליה תקרה ויש בה שתי וקורות ואין באחת מהן ארבעה, ואין בין זה לזה שלשה והדלת מחלקת בין הקורות, אם הפתח פתוח הרי יש עליה תקרה ארבעה, שכל פחות משלשה כלבוד, לפיכך נדון כלפנים. אם הפתח נעול כלחוץ, מפני שאין עליו תקרה, שהפתח מחלק בין מה שבפנים ולחוץ. היה עליה תקרה, פי תקרה יורד וסותם והכל כלפנים, בין שהפתח פתוח בין שהפתח נעול. כתב הר"ש אסקופה שהיא גבוהה שלשה ואינה רחבה ארבעה הרי היא מקום פיטור ומותרת עם כל רשויות בין שהפתח פתוח בין שהפתח נעול. כתב הרשב"א שאינה מותרת עם הרשות העוברת לפניה, שמן התורה רשות היחיד גמורה היא, וחכמים לא הצריכוה לחי או קורה, אלא בטלה היא אצל המבוי, ע"כ. ויראה לי אחר שחלקה רשות לעצמה היא מקום פיטור, דינה כמקום פיטור.
אסקופה גבוהה עשרה ורחבה ארבעה הרי היא רשות היחיד גמורה כמו שביארנו. ואעפ"כ אין משתמשין מן הבית עם האסקופה ולא מן האסקופה עם הבית, שכל שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברשות היחיד גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה, אסור לכתף עליו, גזירה משום תל ברשות הרבים. וכתב הר"ש ואע"פ ששניהם מאדם אחד. ודבר זה לא גזרו אלא בעמוד וריחיים הקבועים, אבל לא בתיבה וכיוצא בה מן הכלים הגדולים, וכן פסקו גדולי האחרונים. ולפי פסק זה תמהו רבים איך נתפשט המנהג לטלטל מן העמודים שבבית (בבית) [הכנסת]. לפיכך אמר אחד מן הגדולים שלא נאמר דבר זה אלא בעמוד שבחצר, שהרבה בתים בתוכו ולא עירבו. ואע"פ שמותר לטלטל הכלים שבחצר בכל החצר, אין מטלטלין מן העמוד לחצר גזירה משום תל ברשות הרבים, מפני שהם מדמים חצר לרשות הרבים הואיל ואין מטלטלין מן הבית לחצר. ומה שאתה אומר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת אסור לכתף עליו, שתי רשויות שלא עירבו והן רשות אחת כשעירבו. ולא נתברר לי. והרי"ף והר"ם לא הביאו זה הפסק. ויראה לי שדעתן שאין זה כהלכה, שהאומר זה דעתו שאין גגות וחצרות כרשות אחת לטלטל מזה לזה. והואיל והלכה כדעת האומר שכולן רשות [אחת] אפילו מאנשים הרבה, מותר לטלטל מזה לזה.
